הממשי כמפגש מפוספס אצל פרויד המוקדם
כמה מילים על דר' זיגמונד פייפר
19/04/2017
רעש המוות בנוירוזה האובססיבית
15/05/2017יש האומרים כי לאקאן התרחק מאוד מפרויד, אני לא חושב כך. למעשה, לדעתי אפשר לראות איך פעם אחר פעם לאקאן כותב את פרויד באופן יותר מוסדר (ולעיתים השקעה יתרה בניסיון לסדר מחמיצה את הפספוס), ואף מתקרב אליו יותר ויותר.
הנה דוגמה קטנה –
בסמינר 11, לאקאן מלמד אותנו שיעור קריטי על הממשי: "הפונקציה של טיכה (tuché), של הממשי כמפגש – המפגש במידה שהוא ניתן לפספוס, למעשה המפגש המפוספס – הוצג לראשונה בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בצורה שהייתה מספיקה בפני עצמה כדי למשוך את תשומת ליבנו, זו של הטראומה." [1]
במאמר מוקדם מאוד של פרויד, משנת 1894, בשם "הנוירו-פסיכוזות של ההגנה" פרויד כותב: "בתצורה השלישית של היסטריה… לפיצול המודעות יש תפקיד מינורי, או אולי שום תפקיד. הם אותם מקרים אשר בהם התגובה לגירוי הטראומטי כשלה מלהתרחש, ואשר בהם ניתן גם, בהתאמה, לפתור ולרפא על ידי אבריקציה (תקשורת מילולית)." [2]
באופן טבעי, הקורא יימשך אל המשפט האחרון של פרויד – התגובה הכושלת והריפוי המילולי. הרי שם הדגש, הכשל וריפויו בתרפיית הדיבור. חשוב רק לזכור כי זה פרויד המוקדם, פרויד שעדיין מבנה את הפסיכואנליזה והנוירוזה, שעדיין לא נתקל בממשי של "מעבר לעיקרון העונג".
האומנם? מהי התגובה הכושלת לטראומה אם לא משהו מהממשי המגולם בסימפטום? במילים אחרות, מהו אותו כשל הנוצר במקום בו המילים כושלות אם לא דבר מה מן הממשי?
מה שפרויד מכנה בשם "פיצול המודעות", ומתכתב עם ג'אנט וברויר בנושא, הינו למעשה מה שהוא גם מכנה בהמשך המאמר כמעשה כשל, דבר מה שהתפספס. בעת ההיא, פרויד התייחס אל הכשל כהיתקלות בין האגו לרעיון אשר אינו תואם את התפיסה הסובייקטיבית, זאת אומרת אי-תאימות בתצורת היתקלות.
בעצם, אין זה אופן מעט מורכב יותר (ויש לתת לכך את הדעת) לנסח את מה שלאקאן ניסח בשם המפגש המפוספס?
אסור גם לשכוח שההיתקלות בממשי, אליבא דה פרויד עוד בשנת 1984, מגולמת בטראומה. ומהי טראומה? אותה מילה שמשמעה "פציעה" וכן דבר מה אשר "סובב"? ללא ספק מדובר ברגע של התקלות ממשית.
פרויד אומר זאת במפורש – זהו "גירוי טראומטי" אשר מוביל לכשל, דבר מה אשר אינו עובד ומעלה שאלה. זו גם הסיבה שפרויד כבר אז מטיל ספק באותה פונקציה של "פיצול מודעות" כמהותית (ולמעשה במודעות כמרכיב הקריטי והעיקרי) עבור הפסיכואנליזה.
למעשה, הרבה לפני כתיבת "מעבר לעיקרון העונג", הרבה לפני הבניית המושג "ממשי" על ידי לאקאן, נתקל פרויד בממשי. אפשר לומר שהפסיכואנליזה התחילה בדיוק במקום הזה של מפגש מפוספס, של הכשל, והקשר המהותי של זה אל אותו דבר מה אשר אינו מודעות – הלא מודע.
[1]
Lacan, The Four Fundamental Concepts of Psychoanalysis
[2]
Freud, The Neuro-Psychoses of Defence, 1894
----
התמונה מתוך:
Venus and Adonis by Titian
