מכתב המלצה של פרויד על תיאודור רייק

לפניכם מכתב המלצה, או עדות, שמסר פרויד לתיאודור רייק (1888-1969), תלמידו וחברו הקרוב של פרויד. רייק היה פסיכואנליטיקאי אוסטרי, אשר כמו רבים נאלץ לברוח ממלחמת העולם השנייה והגרמנים-אוסטרים אל ארה"ב, שם הוא לא רק שרד, אלא גם לימד ופתח קליניקה פעילה ופוריה.

עוד בתקופתו בווינה, נתקל רייק במספר קשיים בשל היותו בעל הכשרה פחות מקובלת מבחינה פורמלית, קרי – ללא הכשרה רפואית. פרויד הגיב על כך בשני מאמרים על הכשרה פסיכואנליטית בידי אלו שאינם רופאים, ואתייחס לכך בנפרד במאמרון אחר. כאן מעניין אותי יותר להתמקד בתיאודור רייק.

בתחילת דרכו החדשה בארה"ב, רייק נתקל בקשיים רבים. קוראי התרגום לעברית של חלק מספרו על הטקס [1], ודאי נתקלו בהקדמה אשר מפרטת מעט יותר בעניין זה. רייק גם הקים וייסד את אחד המוסדות הגדולים בניו יורק, עד עצם היום הזה למיטב ידיעתי, להכשרת פסיכואלניטיקאיים – National Psychological Association for Psychoanalysis. מוסד זה קם כתגובה לאגודה הפסיכואנליטית האמריקאית, שסירבה לרושמו כחבר מלא מאחר ולא היה בעל התעודות הנדרשות לדידם, בעל הכשרה רפואית.

זאת לצד בעיות נוספות שצצו בעניין זה, הובילו לכך שפרויד תמך בפומבי, וכתב על כך במספר מקומות לרבות מכתב המלצה על רייק, בכך שההכשרה הפסיכואנליטית אינה דורשת או מחייבת שום תצורה של סרטיפיקציה פורמלית. זאת אומרת, ההכשרה הפסיכואנליטית היא הכשרה בראש ובראשונה דרך אנליזה, ואף מוסד פורמלי אינו יכול להסמיך אנליטיקאי, טענה אשר לאקאן טיפח וחיזק לאורך הוראתו.

תיאודור רייק היה אחד מאותם אנליטיקאים שפרויד הכיר בתרומתם לפסיכואנליזה לכל אורך חייו. לא היו רבים, למיטב ידיעתי, אשר פרויד דיבר בשבחם לעיתים כה קרובות, צוטט, הגיב, עודד ותמך, ואמר דברי שבח בגינם. מקריאה בכתביו של רייק, ויש לו סגנון כתיבה שהולך ומתפתח עם השנים ונהייה ממש תענוג לקריאה, אפשר להבין מדוע.

את המכתב הבא מצאתי במקרה, בו פרויד כותב כך:

כך נפתח המכתב המצורף כאן בכתב ידו וחתימתו של פרויד.

המכתב מוצא כעת למכירה, תאמינו או לא, יחד עם כתב-יד של רייק בנוגע לפסיכולוגיה. שם רייק כותב:

תוכלו לרכוש לעצמכם את הטקסטים הללו בסכום זעום של 20,000 דולרים אמריקאים. או לקרוא קצת יותר מידע ולהסתקרן בעמוד המכירה, שם מוצגים פרטים נוספים [כאן].