ק[ו]צרין

יחס הסובייקט להתענגות?

"כך, כפי שמילותיו של לאקאן מציינות בבירור, עבור הפסיכואנליזה הנדמה [סמבלנט] הוא, מעל הכול, קונספט אופרציונלי אשר מאפשר לנו לתפוס משהו מהיחס של הסובייקט להתענגות וזה משהו שלאקאן אומר בבירור ב-Encore, שם הוא מצהיר כי: "אפשר לשאול, לעורר, להתחקות ולפרט אודות ההתענגות רק על בסיס נדמה." [1]

זמן-מה מביט נוכח עגה זו, 'יחס הסובייקט להתענגות', ודו': כי ייכן הסובייקט יחסים עם התענגות? איה יחס זה מגולם? בין המסמנים? במסמנים? בשיסועו של הסובייקט? בשלמותו הסובייקטיבית?

גדר חיה אינה תוחמת יחס-מר זה, כהיה; אינו. נגוע הסובייקט בהתענגות.

* * * * *

קר-י-א/ע-ה.

נגס זיז-שיניו ביצועו, נגוז מַדְוְךָ –
תשוקת קראים, אינה קריעה.

"הנאת הטקסט אינה הנאת החשפנות הגופנית או המתח הנרטיבי. במקרים אלו, אין קרע, אין קצה: חשיפה הדרגתית: הריגוש כולו מוצא מקלט בתקווה לראות איבר מיני (חלומו של ילד בית ספר) או בידיעת סוף הסיפור (סיפוק הנובלה)." [2]

מצא קרע קרא.

* * * * *

מוזר-אות

מראה עברית זרה כזורה מראה עבר,
אינו מן האות, מן הרגיל.

"היחסים המוזרים בין הסובייקט הכותב את הספר והסובייקט של הספר" [3]

מוזר הזרות בין הכתוב והכותב,
מוזר-אות.

* * * * *

הבעאה!

"אובייקטים של הבעה אינם מושגים ישירות, אלא רק דרך התיווך של מדיום." [4]

בצעקת הכתוב מובעא, אות אות, דובראות נאקה.