חדר המתנה בבית של פרויד

היום הייתי בדירתו של פרויד בווינה. הבניין עצמו בשיפוצים. כמה דלתות ליד, פתחו מוזיאון זמני עם תצוגה קטנה ומצומצמת, וכמה דלתות משם פתחו חנות קטנה עם דברי-פרויד למכירה בכל מיני שפות.

בכל זאת, זה היה מרגש לראות ולהתבונן בתמונות, הפריטים, הרהיטים שנתרמו לתצוגה, בעיקר חדר ההמתנה אשר את רהיטיו כנראה אנה פרויד [אני חושב שזו הייתה היא] לא אהבה, מאחר וכתבה שהם בעיצוב מיושן ותרמה אותם כדי שיהיה חדר אחד נאמן למה שהיה.

בחירה משונה... אתם חייבים להודות. אני מקווה שאתם חושבים על זה. לתרום דווקא את חדר ההמתנה, כמו לומר לאוסטרים – "רדפתם והברחתם אותנו, עכשיו אתם רוצים שנחזור – אז הנה, קבלו את החדר שבו ממתינים, את החדר עם הריהוט הישן, ותמשיכו להמתין ולחכות שאולי, אבל ממש לא, אי-פעם יחזור גם כל השאר."

אני לא יודע אם זה היה במכוון, במודע, או לא שהיא בחרה לעשות את הפעולה הזו. אבל יש בזה אמירה [חתיכת אמירה...], והנה מוצג החדר לראווה, שארית של מה שהיה פעם הבית של פרויד. ודווקא בגלל שזה סוג של אמירה [חתיכת אמירה...], מצאתי את עצמי דומע [טוב, זה גם היה מרגש בכללי, אני מודה].

אבל אני סקרן [כבר אמרתי לכם שאני סקרן... וקצת חוצפן...], אז הלכתי בכל זאת לבית של פרויד, כמה דלתות ליד. לא הייתי מוכן כנראה להסתפק בתצוגה זמנית מפונפנת כזו.

עברתי את המסעדה לכבוד פרויד, ואת "קפה פרויד", והגעתי לפיגומים [ממש כמו בארץ] בחזית של מוזיאון פרויד הווינאי. הסתכלתי בשלטים המורים לכיוון התצוגה הזמנית, ועוד שלט, ודלתות נעולות של המוזיאון הישן. אבל זה לא היה מספיק. אז המשכתי, אל עבר המדרגות, אל לוח האינטרקום.

ליד כפתורי הזמזמים היו אותם כיתובים המורים איפה כל חלק במוזיאון, באיזו קומה, וכו'. אבל מעל לכול הייתה חתיכת נייר לבנה עליה כתוב בכתב יד ובאותיות גדולות – “Freud Museum Kaput!”, ומתחת המשך כיתוב כלשהו. חבל שלא צילמתי את הפתק הזה... הוא היה מזעזע בעיני. ברור שלא הבנתי למה הכוונה בדיוק, וגם לא עניין אותי למה הם התכוונו. הספיק הכיתוב הזה, המשהו הגס הזה, “Freud Museum Kaput!”, בכדי לזעזע אותי.

אז כן, סביר להניח שהפתק כיוון לעניינים "טכניים" או "רשמיים", אולי איזו אמירה כללית על כך שהמוזיאון נסגר זמנית או הועבר, או בשיפוצים, או משהו כזה. בסדר. אבל הניסוח... הניסוח...! לא לשווא שלחה אנה פרויד רק את חדר ההמתנה.