טבע: משפט של הורציוס

“Naturam expellas furca, tamen usque recurret

et mala perrumpet furtim fastidia victrix.”

עד כמה ניתן להבין - זו שאלה סתומה. עדיף אולי לשאול האם ניתן להבין, אך גם זו [במידת מה] תמיד תהא נטולת מענה. זה לא שלא ניתן להבין, יש מספיק פילוסופים, פסיכולוגים ופוליטיקאים שהוכיחו שאפשר להבין משהו. אך יש [מתקיים] מן הלא-ניתן להבין גם במה שמובן.

"ייתכן ואפשר לסלק את הטבע עם קלשון, אך היא תמיד תשוב במהרה חזרה" (הורציוס)

התרגום הנפוץ הוא בלשון נקבה, "היא". והטבע המגולם באמרה, אליו [אליה?] מתייחס עיבוד האדמה – אפשר לעבד את האדמה, לעבוד עם קלשון, אך הטבע [העברית תאלץ להשתמש בלשון זכר] יחזור. טבע בעברית זה זכר... מסקרן, לא?

טבע מגיע אלינו מהמילה הטבעה, וזה קשור במקור במילה "טָבַע", מלשון שיקוע, כמו גם תבנית אשר עמה מטביעים, כגון מטבע. יש קשר בין טבע ומטבע [וזה לא בדיוק מהסדר של מה שניתן להבין, גם אם יש בכך מובן].

"וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט)

ההטבעה נעשית באמצעות שיקוע, והטבע הוא מה שטבוע ומוטבע בעולם, זאת אומרת – מה ששקוע ושוקע בו. ההטבעה גם קשורה במוות.

מה ששוקע אינו צף. מה שטובע אינו חי. כך, בניגוד אולי למה שהיינו מצפים, הטבע אינו מן הסדר של החיים, לא בדיוק. זאת אומרת, אולי יש מן החיים בטבע, אך על מנת שנוכל לומר זאת עלינו לדבר, משמע – לא להיות חלק מהטבע. משום כך, "הטבע תמיד [ת]שוב במהרה חזרה".

אנסה להדגיש זאת בלשון נקבה, כפי שדורש התרגום הנפוץ - הטבע שחוזר[ת], הטבע בהיות[ה] מה שהוטבע[ה], ה[י]א ז[ו] אשר מתנגד[ת] לעיבוד, זוהי [זו היא] חזרה של מה שאבוד.

יש המשך לתרגום והוא קשור במה שניתן להבין, זה הולך בערך כך – 

"ייתכן ואפשר לסלק את הטבע עם קלשון, אך היא תמיד תשוב במהרה חזרה,

וכך, לפני שתבין זאת, [היא] תפרוץ מבעד לבוז המטופש שלך בניצחון."