כמה אנחנו אוהבים לא לקרוא פסיכואנליטיקאים מתקופות עבר, יש אשר אומרים – "זה מיושן," יש שאינם מבינים מדוע בכלל לטרוח, ואף כאלו שאומרים "התפתחנו, אנחנו במקום אחר". אני חושש שכל אלו אינם יותר מפנטזיה על המונח "התפתחות".
כנקודת מוצא, אציע הצעה, עמדה לקריאה – זה שמישהו [ידוע יותר או פחות] אמר שמישהו הנו כך או אחרת, אין זה אומר שבהכרח כל מה שאותו אדם כתב בהלימה עם טענה כוללת זו. וגם אם כן, אין זה אומר שקריאה בכתביו לא תוכיח עצמה מלמדת [גם אם נפעיל חשיבה קריטית וביקורתית במהלך הקריאה, ואולי בגלל].
היום אביא בקצרה פסיכואנליטיקאי בשם קארל לאונדאוור (Karl Landauer), איני חושב ששמו מאוד מוכר בימינו, אם בכלל. אתחיל בציטוט קטן מתוך מאמר שכתב לכבוד יום הולדתו ה-80 של פרויד ומסר במוסד הפסיכואנליטי בווינה, במאי 1936. כך הוא כותב בסוף המאמר, במסקנותיו -
"לתינוק שזה עתה נולד יש רק אובייקט אחד, אשר מורכב מהאגו והעולם החיצוני. רק בהדרגה השניים נפרדים. הגוף נותר הטריטוריה המשותפת של שניהם." [1]
מעניין, לא? השנה היא 1936, והוא הקדים את לאקאן אולי ב-30 שנה. המיקוד בגוף ניכר, הזיהוי של אובייקט אחד בלבד – ניכר אף הוא, הניתוק בין אגו לאובייקט כהפרדה בין פנים וחוץ – על כך לאקאן מדבר, למשל, בסמינר 23. פרויד כמובן דיבר על כך הרבה לפני כן. זוהי אבחנה מדויקת ביותר בין נרקיסיזם ראשוני לנרקיסיזם משני, תוך הנחת הגוף כמצע העיקרי, הטריטוריה העיקרית, באבחנה בין אגו לאובייקט, בין פנים וחוץ. מיהו הפסיכואנליטיקאי הזה? מעט ביוגרפיה.
קארל לאונדאוור (1887-1945) היה פסיכואנליטיקאי יהודי גרמני, שותף מייסד של המוסד הפסיכואנליטי בפרנקפורט. בן יחיד למשפחת בנקאים, אשר אביו נפטר כאשר היה בן 13. סיים תואר ברפואה במינכן בשנת 1906, והתמחה בנוירופתיה. בשנת 1912, נסע לווינה כדי לעבור הכשרה אנליטית עם פרויד והתמחה בקליניקה פסיכיאטרית שם, וכך טיפל בעיקר במקרים של פסיכוזה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, לאונדאוור הכריז על עצמו כפציפיסט, בשנת 1916 חלה במחלת הטיפוס והועבר בעקבות כך לתפקיד רופא בבית כלא צבאי. לאחר המלחמה, בסביבות 1923, הוא פתח קליניקה פרטית בפרנקפורט ומיין, והיה לחברו של הפילוסוף מקס מקס הורקהיימר הידוע. הקליניקה שהקים, המוסד הפסיכואנליטי בפרנקפורט, לימים נקרא מוסד זיגמונד פרויד (SFI), מוסד המוכר בשם זה גם בימינו. הוא אף הקים עם הוקהיימר את המוסד למחקר חברתי. בשנת 1933, בעקבות המצב בגרמניה, שני המוסדות נסגרו (אך כאמור מוסד זיגמונד פרויד נפתח מחדש).
במלחמת העולם השנייה, הייתה הזדמנות ללאונדאוור לברוח אל שבדיה, אך הוא בחר לעבור להולנד ועבד שם כאנליטיקאי להכשרות אנליטיות (Training Analyst). אך כאשר הולנד נכבשה על ידי הנאצים, חל איסור על מקצוע זה ובשנת 1943 הוא נעצר על ידי הנאצים. בשנת 1944, עם אשתו ובתו הבכורה, הוא גורש אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן, שם הוא מת ברעב בינואר 1945. אשתו ובתו, אווה לאונדאוור, שרדו את הזוועות. שניים מילדיו הצעירים יותר הצליחו לחמוק ממעצר הנאצים.
מעניין, אולי עוד אחזור אליו בכתיבתי כאן.
----
[1]
מתוך המאמר "Affects, Passions and Temperment".
תמונתו של קארל לאונדאוור
----
התמונה מתוך:
"Master Baby" by William Quiller Orchardson (1886)
קצת אודות הפסיכואנליטיקאי קארל לאונדאוור (Karl Landauer), האובייקט והגוף.
הנגשת אתר האינטרנט שלנו לאוכלוסיות עם מוגבלויות הינה חשובה עבורנו, ולכן התקנו רכיב נגישות ייעודי באתר זה בכדי לאפשר לכלל האוכלוסיה לגלוש באתר.
למרות מאמצנו הרבים להנגיש את כלל האתר שלנו, יתכן ולחלק מהגולשים גלישה באתר זה לא תהיה אופטימלית. נשמח אם תצרו עימנו קשר במקרה זה.
רכיב נגישות מתקדם זה נבנה למערכת וורדפרס (Wordpress), על-ידי Webion - בניית אתרים.
ניתן להוריד רכיב נגישות זה בחינם באתרנו, ומומלץ להשתמש בו בתהליך בניית אתרים לעסקים.