סלע שתית והביולוגי של פרויד

יש הקוראים את חרדת הסירוס שפרויד מדבר אודותיה כ"סלע מוצק"[1], ואזי אפשר לדבר על סלע הסירוס באמצע הדרך. לא כך כותב פרויד, כך קוראים המתרגמים.

פרויד כותב, gewachsenen Fels, התרגום הלועזי מדייק, Bedrock, זהו לא סלע באמצע הדרך, זהו סלע שתית, מונח בגאולוגיה אשר משמעו שכבת (strata) סלע מתחת לשכבות חומר אחרות, שכבה אשר מהווה חלק מקרום כדור הארץ.

פרויד קושר את זה לביולוגי, אך מדוע למהר לקרוא מסמנים על פי הגדרתם המילונית... פרויד נותן מספר הגדרות למונח 'ביולוגי' לאורך הוראתו, ומה הוא מתכוון כאשר הוא פונה ל'ביולוגי', אחרי הכול, הוא לא אמר 'אנטומי', או 'רפואי', או כדומה. שכבת סלע שתית קשורה לביולוגי? ביולוגי באיזה מובן?

סלע (Fels) הוא דבר-מה מוצק קבוע, אך פרויד מייחס לסלע זה את התכונה (gewachsenen), משמע "סלע מתפתח/גדל", זאת אומרת, התרגום הלועזי המדויק יותר הוא living rock, תרגום חופשי לעברית "סלע חי". סלע הסירוס, אשר הוא למעשה שכבת סלע כחלק מקרום כדור הארץ, הוא סלע אשר אינו סטטי, הוא סלע חי, מתפתח, משתנה. הוא לא מכשול באמצע הדרך, הוא החומר ממנו מורכבת הדרך.

זה לא רק מילוני, פרויד אומר זאת, לא מדובר בביולוגיה כמדע, ההבדל הביולוגי בין גבר ואישה ותו לא. הניסוח של פרויד מתוחכם יותר, מסובך יותר,

"משום שעבור התחום הנפשי, התחום הביולוגי ממלא באמת את תפקיד הסלע המוצק המונח ביסודו."[2]

בגרמנית הניסוח פחות נוקשה, יש חיות מסוימת,

“Das muß wohl so sein, denn für das Psychische spielt das Biologische wirklich die Rolle des unterliegenden gewachsenen Felsens.”

פרויד כותב שירה, אם כי בתרגום פחות מתפייט, ואומר כי עבור הפסיכולוגי - לא התחום, כי אם ברמת הנפש עצמה - ישנו משחק ביולוגי, spielen, זהו משחק ילדים, או אולי משחק כשם ששחקן משחק תפקיד, עבור הנפשי הביולוגי משחק את התפקיד של סלע שתית, סלע חי כשכבה מתחתיו. כאילו היה הביולוגי שכבה מתחת לנפשי, אך זה לא כך בפועל – זה כך עבור הנפשי! צריך להבין משהו, זה לא פרויד הולך אל הביולוגי, זה הנפש מגיעה אל שכבה תחתית, עמומה, אטומה, שכביכול הינה הביולוגי. כך הנפש מתייחסת לכך.

זה כבר אינו הליכה אל עבר הביולוגי במובן הפשטני כנקודת סיום, כסלע באמצע הדרך, שהוא הסירוס. רחוק מכך! בהיעדר הטרמינולוגיה של לאקאן, נקרא עבורי שמה שפרויד מנסה לנסח הוא מה שלאקאן מכנה - הממשי.

חרדת הסירוס, המקבצת בתוכה תחת הכותרת תסביך הסירוס, את קנאת הפין (עבור אישה) והמאבק כנגד העמדה הפאסיבית (עבור גבר)[3], מוצאת כעת ניסוח פרוידיאני אשר עבורי נקרא לא כ"ביולוגיה" אלא כחרדה הקשורה בממשי, באותו דבר אשר אינו משתנה אך חי, פועם, סלע שתית אשר אינו הסירוס עצמו. או יתרה מכך, שאינו נכנע לסירוס.

בשביל לקרוא פרויד, צריך לקרוא גרמנית.