אנקדוטה על הגחה והאקט האנליטי

אנקדוטה לגבי המאמר "שגיאה דקדוקית" מאת האנליטיקאי בריאן דאגלאס.

אני אוהב לקרוא טקסטים מוקדמים בפסיכואנליזה, ומוצא בהם פנינים מידי פעם בפעם. הפעם אתייחס למאמרו של בריאן דאגלאס, אנליטיקאי בריטי מסקרן אשר בין פרסומיו ניתן למצוא דברים מעניינים מאוד. לא בשל המסקנות הפרשניות שלו, אשר לעיתים קרובות זולגות אל הדמיוני מידי, אלא בשל תשומת ליבו לפרטים קטנים ואופן התגובה שלו בפועל, כפי שהוא מעיד על כך בכתיבתו. במילים אחרות, אפשר לקרוא שם מן האקט האנליטי. כמו כן, היותו הוגה פורה בתחום הפסיכואנליטי, אשר התייחס לא מעט לנקודות מפתיעות ומסקרנות המזמינות – לטעמי – קריאה מעמיקה ופיתוח מדויק יותר.

במאמר הקצרצר הזה, הוא מביא פרגמנט קצרצר מהקליניקה, רגע בו הוא מזהה הגחה של הלא-מודע המגולמת בשגיאה דקדוקית קלה. העניין שלי הוא כאמור פחות בפרשנותו של דאגלאס, אשר למעשה לא מועילה יותר מידי, אלא יותר בנוגע ל"איך": כיצד פועל דאגלאס בעקבות משהו שהוא מזהה כהגחה מהלא-מודע, פליטת פה, אי-היגיון תחבירי. לקרוא את אופן הפעולה.

האנליזנד מדבר על ביקורו של מישהו בחדר-נתיחה לגופות לאחר מותן, ודאגלאס שואל – "היית רוצה לבקר באחד?" ראוי לציין כי דאגלאס כתב, בין השאר, גם על התחום הפלילי או הזיהוי הפלילי, כך שייתכן ויש כאן רמיזה מסוימת לגבי האנליזנד. ייתכן. בכל מקרה, האנליזנד אומר שאינו מעוניין אלא אם יידרש לכך, ודאגלאס שואל אודות אי-רצון זה. האנליזנד משיב, "I will be the same once". דאגלאס מזהה משהו תמוהה בשימוש במילה "once", אשר מעידה על זמן עבר, "פעם", ושואל על פשר השגיאה. האנליזנד ממהר להסביר שזו שגיאת שפות, בלבול בין גרמנית ואנגלית, אך דאגלאס אינו מסתפק בהסבר זה ומכנה זאת רציונליזציה.

הפירוש של דאגלאס, לאחר מכן, יש משהו מאוד דמיוני: הוא קושר את הדחף האנאלי, ההתייחסות למוות, לידה וילדים אל אותה פליטת פה. מאוד "סטנדרטי" במובן מסוים לתקופתו והאסכולה במסגרתה פעל. אך החלק המעניין יותר, לטעמי, הוא המסקנה הטכנית – "מדובר בעיבוי של שני רעיונות", הוא אומר, האחד מעיד משהו על מה שהיה פעם, השני על מה שיהיה בעתיד. במילים אחרות, הוא מזהה פעולת קונדנסציה על דרך ההאחדה (אם כבר נתייחס לדחף האנאלי בצורה מעט יותר לוגית). הקריאה של דאגלאס את הגחת הלא-מודע הזו, גם אם על דרך הפירוש הדמיוני, מניחה את הדגש על אופן ההגחה, על הפונקציה שההגחה קשורה בה, ובכך מתאפשרת הפרדה בין המבע החד-משמעי (שעבר רציונליזציה) לבין המשלב של כפל-לשון (אקוויווק) המעיד על משהו מעבר למבע, ולכן גם פעולת הפרדה על משל החיתוך (הפרדה בין שני דברים דחוסים יחד).