כוונת המשורר

לפעמים אפשר למצוא קטעי שירה אצל לאקאן. אני לא בטוח שהוא היה מכנה זאת שירה, אך אני מרשה לעצמי לומר זאת במקומו – לפעמים אפשר למצוא קטעי שירה אצל לאקאן, והכוונה לשירה של לאקאן, הנכתבת בדבריו.

העברית אינה תופסת את יופייה של שירתו, לטעמי, באותו האופן כמו המקור. האנגלית קצת יותר "זורמת" במובן הזה. אך גם בעברית אפשר לזהות את שיירי השירה של לאקאן בכתיבתו. זה מרגש לקרוא שירה במקומות לא צפויים. ישנם אמנים בארצנו אשר עושים מכך קריירה, עושים לעצמם שם כמו שנהוג לומר. לעשות לעצמך שם, זו בעצם פעולה אנליטית לכל דבר, גם אם בהיפוך מסוים מכוונת המשורר.

"אך מציאות זו, כיצד אמורים אנו לתפוס אותה, אם איננו מציינים אותה באמצעות אוצר המילים שלנו? ואם, בכך שאנו ממשיכים לעשות כך, אנו מאמינים כי אוצר מילים זה הינו רק סימון של דברים אשר נמצאים מעבר, כי זה ניתן לצמצום לכדי תוויות קטנות, ציונים הצפים בבלתי-משויים של חוויית האנליזה היומיומית? אם זהו המקרה היה זה אומר כי יש להמציא אחר, זאת אומרת, להתמחות במשהו אחר מהפסיכואנליזה." [1]

איך לקרוא שירה - זו אומנות בפני עצמה. אני קורא סוג של ביוגרפיה, לא בדיוק ביוגרפית, על האמן מודליאני. שם הוזכר שמו של מקס ג'ייקוב (אשר בעת כתיבה זו התבלבל בזיכרוני לרגע עם מקס גרף), המשורר הצרפתי אשר נספה בשואה, חברו של מודליאני. אם הפסיכואנליזה נולדה מן השירה, הפואטיקה, אזי עלינו לשאוף ולחזור ולקרוא בה כדי ללמוד. כמו גם, ללמוד איך לקרוא שירה. זו אומנות הפסיכואנליזה.

מצורף שירו של מקס ג'ייקוב בצרפתית ובאנגלית:

Amour du prochain

Qui a vu le crapaud traverser une rue ?
C’est un tout petit homme : une poupée n’est pas plus minuscule.
Il se traîne sur les genoux : il a honte, on dirait… ? Non !
Il est rhumatisant. Une jambe reste en arrière, il la ramène !

Où va-t-il ainsi ? Il sort de l’égout, pauvre clown.
Personne n’a remarqué ce crapaud dans la rue.
Jadis personne ne me remarquait dans la rue.
Maintenant les enfants se moquent de mon étoile jaune.
Heureux crapaud ! Tu n’as pas l’étoile jaune.