הגוף כהשלכה של פני-שטח

מדיטציה ליום חמישי בבוקר, עם מקיאטו נטול קפאין (?!) והשתקפות של ירח על זגוגית החלון למרות שהשמש יצאה כבר מזמן:

"מועיל מאוד להיזכר בכך שפרויד לא מצא תימוכין אחרים לדמות האגו מלבד הגוף. פרויד דיבר על גוף רק ביחס אל האגו, כהיות זה חומר הבסיס של האגו: זהו ייצוג של הגוף, הגוף הדמיוני. הגוף מוגדר כהשלכה של פני-שטח, הפשטה אשר מצמצמת את הגוף לשני ממדים – לא בפנים (inside), הפנים (interior), כי אם צד החוץ (outside): התמונה הנרקיסיסטית של אחדות יפה המכסה על הפרגמנטציה של הגוף הנתון תחת הדחף; הדחף מקטע את ההתענגות בגוף כל עוד מקור הדחף הינו על פני-השטח, זאת אומרת, חורי הגוף. אכן, הרעיון כי קצה הדחף, כפי שנלקח על ידי לאקאן, מרמז על טופולוגיה של פני-שטח. פני-שטח מחוררות אנטומית המגבילות במיקום את הדחפים האוראלי, האנאלי, הסקופי והגניטלי. כך, לעיתים פרויד מצמצם את האגו לגוף עצמו (Ich Körper) עד לנקודה בה הסובייקט, מחולק על ידי הלא-מודע, עלול לחוש באפקטים של כך בפרגמנטציה של הגוף, כמו בהיסטריה. העובדה שלאקאן אומר "פרגמנטציה פונקציונלית" באשר לנושא זה מדגימה את השפעת המסמן על הגוף. כלל הבעיה היא לדעת כיצד השפה מבוטאת על פני שטח זה, בין אם מחורר או מאוחד על ידי התמונה. "

----

התמונה מתוך:

Triptych by Hieronymus Bosch